מבחר שאלות ותשובות
על מקצוע הליווי הרוחני
ד”ר עינת רמון, מלווה רוחנית מוסמכת ומחנכת-מדריכת מלווים רוחניים, מנהלת תוכנית מרפא להכשרת מלווים רוחניים במכון שכטר למדעי היהדות.
תפקידו של המלווה הרוחני לעשות ‘הערכה רוחנית’ ולהבין את הצרכים הרוחניים של האדם אותו הוא מלווה. הערכה רוחנית כרוכה בניסיון להבין את עולמו הרוחני של האדם, לראות מה מעניק משמעות, שמחה, תקווה ותוכן ולנסות ‘לחבר’ אותו לעולמו הרוחני, לערכיו, לאנשים ולנשים היקרים לו ולתכנים ולפעילויות הקרובים ללבו ונותנים לו נחת רוח. מלווים רוחניים, קודם כל מקשיבים, לאדם אותו הם מלווים, שומעים את מצוקתו, שואלים שאלות ונוכחים.
בשלב שני המלווה הרוחנית יכולה להאזין עם האדם אותו הוא מלווה למוסיקה , לקרוא תהילים, לכתוב את סיפור חיים, לשיר ביחד. המלווה הרוחנית יכולה ללמוד משהו עם האנשים אותם היא מלווה, לקרוא עמם ספר אהוב עליהם, לצפות עמם בסרט אהוב, לשמוע על תחומי העיסוק שלהם ולהאזין לזיכרונותיהם הטובים על ילדותם, על טיולים ומסעות שערכו. ליווי רוחני מתבטא גם באפשרות ללמוד מן המלוּוה הרוחני אם זו הדרך להעצים אותו: ללמוד אתו פרשת השבוע, גמרא. ולחילופין, מלווים רוחניים יכולים להדריך אדם בדמיון מודרך ומדיטציה (אם הם שולטים בכלים אלו), לצייר עמם או לשוחח על יצירות אמנות ועוד. לעתים המלווה הרוחנית עוזר לאדם אותו היא מלווה להתבונן בהשקפת העולם הרוחנית של האדם אותו היא מלווה ולבחון את המקומות בהם היא מחזקת את רוחו. תחום זה נקרא "התבוננות רוחנית."
יריעת הליווי הרוחני רחבה מאד. במצבים בהם אין המלווה הרוחני יכול לתת מענה רוחני לאדם מסוים (כמו מקרים בהם המלוּוה הרוחני/ת זקוק לאדם או איש דת מן הדת או הזרם שלו/שלה הם משתייכים, תפקיד המלווה הרוחני/ת לאתר את הצורך הרוחני הזה ולסייע במציאת האדם המתאים לפעילות הרוחנית או הדתית הנדרשת על ידי המלווה הרוחני/ת).
המרחב בו/ מתקיים הליווי הרוחני הוא במקומות שונים ולרוב לא בקליניקה: ביתו של המלוּוה, במסדרון בבית החולים, בחדר ההמתנה בחדר הצוות – אם המלוּוה הוא איש צוות, בחדר החולה או הדייר בבית האבות וכו’ ואף הכלים של המלווה הרוחני/ת – שיר, לימוד, מדיטציה ועוד הנם שונים מן הכלים של הליווי הרוחני. ואולם, ההנחיות האתיות של הליווי הרוחני בישראל של קוד האתיקה הראשון של המלווים הרוחניים בישראל ביחס להבחנה ולשיתוף הפעולה בין מטפלי בריאות הנפש ובין מלווים רוחניים. וזו לשון ההנחיה האתית:
‘על המלווה הרוחני לאבחן את מצוקותיו הרוחניות של אדם וללוות אדם אך ורק בתחום מומחיותו ובהתאם להכשרתו וניסיונו. על מנת למנוע עמימות בסוגיית ההבחנה בין המלווה הרוחני ותפקידיו ובין תפקידיהם של בעלי המקצועות הטיפוליים מצ”ב הבחנה בין מקרים בהם נדרש להפנות אדם למטפל מתחום בריאות הנפש ובין מקרים בהם מלווה רוחני יכול לסייע לאור הכשרתו הייחודית (במקרים בהם קיים ספק יש לערב בהתלבטות ואולי גם בליווי הרוחני איש בריאות הנפש).
להלן הנחיות בנוגע למצבים בהם היעזרות במלווה הרוחני יכולה לסייע:
א. כאשר אדם חווה מתח בנוגע למצבו הבריאותי- בכלל ובעת המתנה לתוצאות בדיקות רפואיות.
ב. כאשר אדם מצפה לניתוח.
ג. כאשר מתקבלת “בשורה רעה”.
ד. כאשר האדם נדרש להכריע הכרעה קשה.
ה. כאשר עולה על סדר היום שאלה רוחנית.
ו. כשחשים בצורך להתפלל עם מישהו, לקרוא עם אדם נוסף תהילים או תפילות אחרות ו/או ללמוד בחברותא טקסטים בעלי משמעות דתית ורוחנית.
ז. כאשר יש לאדם צורך/קיימת חובה/ בטקס דתי שיערך על ידי אדם אחר (על פי חוקי הדת או על פי תחושה אישית).
ח. כשאדם מחפש משמעות בחיים, מבקש הנחייה מוסרית או סיוע בהתלבטות מוסרית, או בהתלבטות ביחס למסגרות משמעות שונות של חייו/חייה נוכח מחלה/אבדן/או כל סבל אישי אחר.
ט. כאשר אדם שרוי באבל.
י. כאשר אדם מתקשה לברר מה הן רגשותיו/תחושותיו/ השקפותיו.
י”א. כאשר אדם חש בדידות.
י”ב. בעת חרדה מן המוות או בעת דאגה לאדם העומד למות.
י”ג. בעת שעולה צורך לחלוק לבטים דתיים ו/או פילוסופיים עם אדם נוסף.
י”ד. שעה שנדרשת הנחייה רוחנית לרגל שמחה והודיה.
ט”ו. בכל מצב בו עולה הצורך בהנחיה או בהכוונה בנוגע לנושאים דתיים/רוחניים, בנוגע לערכים רוחניים/דתיים ו/או בהפנייה לאנשי דת/רוח התואמים את עולמו/עולמה התרבותי/רוחני/דתי של המלוּוה.
להלן הנחיות מתי נדרש להפנות לאיש/אשת בריאות הנפש:
א. במצבי דכאון, נוכח מחשבות אובדניות, חרדות, כעסים מופרזים, קשיים בשינה וכל מצב המפריע לתפקוד היומיומי.
ב. כשהמלוּוה מדווח על התמכרות לסמים, אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים.
ג. בעת שהתמודדות עם אתגרים במקומות העבודה ואתגרים חברתיים פוגעים ביכולת התפקוד של האדם נוכח קשיי החיים.
ד. כאשר תגובות האדם היחיד למצבים הנן מופרזות ומוקצנות.
ה. כאשר האדם הופך אלים בתגובה למתח נפשי.
ו. בעת דיווח על קשיים בתפקוד המיני ו/או קשיים בקשר רציף עם בני המשפחה.
ז. בעת דיווח על קושי להפריד בין דמיון למציאות, מחשבות טורדניות בלבול, טראומות מן העבר וכיו”ב.
ח. לרגל תלונה על תחושות גופניות שאינן תואמות מאפייני מחלה כלשהי.
ט. כשנתקלים בקושי של אדם לשמור על היגיינה אישית ולטפל בעצמו/בעצמה.
י. בעת דיווח על הפרעות אכילה.
י”א. כאשר ידוע כי במשפחת המלוּוה קיימים קשיים בתחום בריאות הנפש.
י”ב. או בכל מצב בו נמצא המלוּוה בסכנת חיים.’ )מתוך קוד האתיקה של רשת .) הארגונים ללווי רוחני, 2013
בישראל נדרשות להסמכה לליווי רוחני השלמת 833 שעות הכשרה אקדמיות כדלקמן: 300 שעות עיוניות אקדמיות לרבות לפחות 30 שעות הדרכה אישיות, ו־400 שעות שעון מלאות שהן שוות ערך ל533 שעות הכשרה אקדמיות. מעבר להיכרות עם ספרות מקצועית דגש רב ניתן בהכשרה על לימוד מתוך מקרים של ליווי רוחני המוצגים לקבוצת הלומדים (עד 10 איש בקבוצה) בדרך של ‘תמלול’ תיאור ודיון בשיחות עם מלוּוים ולימוד עליהם ותוך כדי עבודה על מטרות מקצועיות בשיתוף עם מדריכ/ת התוכנית. דגשי כל תכנית ותכנית הם שונים. ה"שוני המשלים" בין התכניות השונות, התאפשר הודות למענקי הפדרציה היהודית של ניו יורק בין השנים 2006–2018 שניתנו לארגונים ומוסדות שונים. בזכות יוזמות אלו ואחרות התפתח הליווי הרוחני בישראל בדרכים שונות ועם דגשים שונים בהכשרה ובשטח. בתכנית מרפא- המסלול ללווי רוחני במכון שכטר למדעי היהדות – בנוסף ובמקביל להתנסות הקלינית כנ"ל הדגש הוא על למידה אקדמית וסדנאית המעשירה את הלומד/ת בכלים רוחניים- אומנותיים ובהתוודעות למקורות היהדות מתקופות שונות לרבות פרקטיקות ונושאים ערכיים . במהלך 6 ימי עיון בחופשות הסמסטר ובקיץ במהלך שנתיים – מעשירים הלומדים את הידע הנוגע ללווי רוחני הנוגע להתוודעות הלומדים לאוכלוסיות שונות, אתגרי חיים שונים ודרכים מעשיות נוספות בהעשרת הליווי הרוחני. בשל העושר העיוני המוצע ללומדים בתכנית מרפא אנו מעניקים החל משנת הלימודים תשפ"ב תעודת מלווה רוחני/ת אקדמי/ת לאלו שישלימו 300 שעות הכשרה מעשית והסמכה בליווי רוחני לאלו שישלימו עוד 100 שעות עבודה מעשית (400 סה"כ). עם תום השלמת 400 שעות יתקיים הליך הסמכה בפני וועדה המורכבת מבעלי מקצועות משיקים שונים והלומד/ת יקבל גם תעודת הסמכה בליווי רוחני. מסלול מרפא- ליווי רוחני הוא מסלול ההכשרה האקדמי היחיד בארץ והיחיד- עד כמה שידוע לנו בעולם המשלב לימודי יהדות עם הכשרה ללווי רוחני.
מנעד הסיפורים של ליווי רוחני בישראל הוא רחב. בוגרי מרפא השתלבו לאורך השנים (בהתמחות ובעבודתם עם השלמת לימודי התעודה) בליווי קשישים, ילדים, צעירים, יחידים ומשפחות, בני אדם המתמודדים עם מחלות ועם אתגרי חיים אחרים, פנים אל פנים ובטלפון. אנשים ונשים ומכל קשת האוכלוסיות בישראל, ובכל אזורי הארץ.
מלווים רוחניים שסיימו תוכנית הכשרה מבקשים לרוב תשלום עבור שעת ליווי רוחני על פי יכולתם הכלכלית של הפונים. להפניה למלווה רוחנית בוגרת תוכנית מרפא כתבו לד”ר רמון: einatramon@schechter.ac.il