תולדות הליווי הרוחני בישראל
הליווי הרוחני בישראל
מתפתח עד מאד בעיקר בבתי חולים, במוסדות שיקום, בבתי אבות ובסיוע פרטני לאנשים ונשים ומשפחותיהם המתמודדים עם מצבים של חולי, מגבלה פיזית, זקנה או אבל. תוך התייעצות עם ראשי הארגונים המפקחים על הכשרת מלווים רוחניים בארה”ב (CPSP ו-ACPE), ובעיקר על סמך ניסיון עשיר שהצטבר בארץ, התגבשו בארץ קריטריונים להכשרת מלווים רוחניים במדינת ישראל. על אף שמקצוע המלווה הרוחני עדיין אינו מוכר בארץ, יותר ויותר מרכזים רפואיים, סיעודיים ושיקומיים ובתי ספר מעסיקים היום מלווים רוחניים או מקצים שעות לאיש מקצוע מתוך המערכת לעסוק בתחום זה – תוך דבקות בקוד האתיקה למלווים רוחניים (2014), המגדיר את שילובו של התחום במוסדות ציבור. במקביל, יש לציין כי השוק הפרטי צמא לתחום זה ומשפחות, כמו גם אנשים יחידים, פונות למלווים רוחניים באופן פרטי על מנת לקבל שירות מקצועי זה עבורם ועבור בני ובנות משפחותיהם.
תכונות המלווה הרוחני בישראל
(על פי מסמך עקרונות ההכשרה 2011)
- יכולת להשתלב במערכת יחסים של אמון מסוגלות להעניק ולתת ממקום של אמון ויושר.
- יכולת של כבוד וקבלה רגשית כלפי אנשים/נשים בעלי אמונות, דעות ודרך חיים שונה.
- יכולת הזדהות עם הזולת והבנה של חוויות אישיות.
- יכולת הבנה של תקשורת מילולית ולא מילולית המביעה רגשות, מחשבות, תובנות והתנהגויות.
- חידוד היכולת לאבחן מצוקות רוחניות של סוגיות חיים, משמעות, דת ופילוסופיה, קורות חיי אדם ותובנות הנוגעות למחלה, למוגבלות ולמשבר ולאופני ההתמודדות השונים עמם.
- יכולת פרשנית לתווך בין תובנות ההווה ובין מקורות פילוסופים ודתיים מן העבר.
- יכולת לתקשר בנושאים של קיום ומשמעות חיים בהקשרים דתיים, פילוסופים ואחרים.
- יכולת להתמודד עם רגשות אישיים חיוביים או שלילים ועם רגשותיו/רגשותיה של הזולת.
- התנהלות אישית מאוזנת בין קירבה לזולת וריחוק נדרש.
- יכולת להסתייע בכלים המקצועיים המתאימים לצורך תקשורת עם הזולת.
- מודעות להיבטים שונים של “השלכת רגשות” לא מודעת של המלוּוה על המלווה ומסוגלות להתנהל במסגרת רגשית זו מול המלוּוה באופן שיפעל לטובתו/ה.
- מסוגלות לשפר את מצבו/ה הכללי של המלוּוה במישורים שונים (רגשי, תבוני, רוחני והתנהגותי) ובהקשר אישי וקבוצתי.
